[...] בתחום הזה אין פיקוח, והוא פרוץ לשרלטנות. בדיוק כמו שכל לוליין קרקס יכול לקרוא לעצמו מאמן אישי לח… לפרטים נוספים, אתם מוזמנים לבקר בקפה דה מארקר, היכן שכל [...]

"אדם באמת לא יודע להבדיל בין מטפל טוב לשרלטן (גם אם לשניהם יש תעודות). לא מראש, לפחות; אולי רק בדיעבד."
יכול להיות, אבל המטרה של קוואליפיקציה או הסמכה, מסוג זה או אחר, היא לצמצם את כמות השרלטנים, או לפחות למזער את כוח, ככל שרק ניתן. אי אפשר לנפות את כולם, כמו שאי אפשר לנפות את כל הרופאים או הפסיכולוגים הגרועים.

"לא תעודה, לא הסמכה, מפה לאוזן" – לא, או יותר נכון – לא רק. אם אני אחפש מורה לאומנויות לחימה היום, או אוטו חדש, אז פה לאוזן זה רק חלק מהארסנל שלי, ולאוו דווקא חלק עיקרי.
אם אני אסתכל, לדוגמא, על חיפוש של מורה לאומנויות לחימה, אני אבדוק את השושלת שלו, מי היו המורים שלו ולאיזה ארגונים הוא משתייך. אני אנסה לראות אם יש לו איזושהי נוכחות אינטרנטית – מה הוא כתב, מה כתבו עליו, האם יש סרטונים שלו שאני יכול לראות. אני גם אנסה לקבל חוות דעת מאנשים אחרים, אבל דווקא שם… ובכן, תסתכל על ביקורות מוצרים באמזון. יש מעט מאוד "3 כוכבים". אנשים או מאוד אוהבים, ואז יתנו ציון גבוה, או לא, ואז יתנו ציון מאוד נמוך… אבל כן, יש כלים, ולדעתי שיעורי בית, למרות שלעולם לא יכינו אותנו למאה אחוז, יכולים לעזור לנו בתחום הזה.

הכל מתנקז אל השורות המסכמות שלך: "איך אדם מהרחוב ידע להבדיל בין מטפל טוב למטפל שרלטן, אם כולם אומרים ש”תעודה זה בשביל לתלות על הקיר”? ברור שתעודה היא לא תנאי מספיק, אבל הם ייתכן שהיא, או צורה אחרת של קוואליפיקציה, הם תנאי הכרחי?"

אדם באמת לא יודע להבדיל בין מטפל טוב לשרלטן (גם אם לשניהם יש תעודות). לא מראש, לפחות; אולי רק בדיעבד.

המעניין הוא שבתשובתך לאחת השאלות מעל אתה עונה, כי "תשאל השאלה: אז איך תדע אם מורו של פלוני או אלמוני הוא טוב ומוערך? בדיוק כמו שתדע אם סקודה זה אוטו טוב. תברר. זה הרבה יותר פשוט ממה שחושבים". במלים אחרות: לא תעודה, לא הסמכה, מפה לאוזן. רק תזכור, שמה ש"טוב" ו"עושה את זה" לאחד, אין לו בהכרח השפעה דומה על אחר.

ישבתי לקפה עם ידידה, שהתחילה להגיד משהו דומה: "אני מאמינה שאנשים מסוגלים, באופן טבעי, להרגיש את האמת". אז שאלתי אותה איך פרסום עובד?

אני מסכים איתך ש-peer review עוזר, אבל בשבילו צריך לפתח איזושהי רגישות, שלפעמים היא ממוקדת-תחום, כדי לדעת להבדיל. דוגמה קלאסית: איזה מ-2 אתרי הנינג'ות הבאים נראה לך יותר… צבעוני? זה, או זה?

אני לא חושב שאנחנו צריכים להרגיש שמטפלים בנו מכל כיוון אפשרי. אני באמת מאמין שהאנושות, במובנה המערבי והשבע, נמצאת במשבר איום, שלאנשים קשה להתמודד עם מהציאות שמסביבם, ושהם צריכים כלים שיעזרו להם בכך.

לצערי, אני לא אדם מאמין, אחרת הייתי מוצא משהו להאמין בו ואומר "או – הנה הפתרון המושלם!".

אם יש משהו שהאקדמיה מלמדת אותך, זו ענווה. והטרגדיה האמיתית, היא שיש אנשים שמצליחים לצלוח תואר ועוד תואר מבלי להפנים את זה.

אני רוצה לחשוב שקצת כמו מנגנון ה- peer review באינטרנט, הציבור יבחר במה שטוב לו וינפה החוצה את אותם שרלטנים. אגב, אפשר גם להתייחס לכל העסק הזה כאל האופנה שנבנית על כתפיה של האופנה הקודמת: טיפול פסיכולוגי. אני מזכירה לך שלפני שטיפול פסיכולוגי הפך להיות נחלת הכלל, הוא נחשב לאמצעי לטיפול באנשים חריגים, בעייתיים. אולי זה מין עידן כזה, שבו אנחנו צריכים להרגיש שמטפלים בנו מכל כיוון אפשרי. הרי צריך משהו להוציא עליו את כל הכסף הזה.

המושג קוואליפיקציה רחב יותר מהסמכה מוסדית. הסמכה מוסדית יכולה לתת קוואליפיקציה, אבל יש גם דרכים אחרות לעשות את זה. אם נחזור לעולם אומנויות הלחימה, אז זה שלמישהו יש תעודת מדריך מווינגייט לא מהווה מבחינתי קוואליפיקציה לבד. לעומת זו, זה שהאיש למד ממורה מוכר ומוערך בנ"לית, מבחינתי כן. השילוב של שניהם ביחד – הכי טוב.

תשאל השאלה: אז איך תדע אם מורו של פלוני או אלמוני הוא טוב ומוערך? בדיוק כמו שתדע אם סקודה זה אוטו טוב. תברר. זה הרבה יותר פשוט ממה שחושבים.

למה "קוואליפיקציה" ולא הסמכה מוסדית? יותר ברור לך לכתוב כך?
וזאת מהאיש שהביא את הדואל….

פראקינג מדהים.
פוסט מנוסח לעילא ולעילא ומעביר את הנקודה שאני בכישורי הלינגויסטיקה הדלים שלי מנסה מידי פעם להסביר למישהו או מישהי או אמא
אני מגיעה במאי לביקור, שניפגש ?

יש כל כך הרבה שרלטנים בפוטנציה בעולם הזה, שפשוט חבל לעשות את חייהם לקלים. וזה הרבה יותר רלוונטי ודחוף מכל דיון תיאורטי, שמשותף לסנטולוגים ולגילמניסטים, על מי נתן מונופול למדינה ולפרויד על הבנת התת-מודע שלנו.

נאה דרשת.